Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 31b

פָּטוּר. אַדְּתָנֵי: הָיָה מְגָרֵר וְיוֹצֵא מְגָרֵר וְיוֹצֵא פָּטוּר, נִפְלוֹג וְנִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעוֹמֵד לָפוּשׁ, אֲבָל לְכַתֵּף — פָּטוּר.

Traduction

He would be exempt. If that is the case, rather than teaching: If he was dragging and exiting, dragging and exiting, he is exempt, let the tanna distinguish and teach the distinction within the case of carrying itself, as follows: In what case are these matters stated? It is in a case where he stopped to rest; however, if he stopped to adjust the burden on his shoulder, he is exempt.

Rachi non traduit

פטור. מתשלומין דאתי עליה חיוב שבת מחמת הגבהה ראשונה שבה נקנה לו הכיס ומיתה ותשלומין באין כאחד:

ניפלוג בדידה. במגביה עצמו יכול לשנות בו חיוב ופטור:

אֶלָּא: הָא מַנִּי — בֶּן עַזַּאי הִיא, דְּאָמַר: מְהַלֵּךְ כְּעוֹמֵד דָּמֵי. אֲבָל זוֹרֵק מַאי — פָּטוּר? נִיפְלוֹג [וְנִיתְנֵי] בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּמְהַלֵּךְ, אֲבָל זוֹרֵק — פָּטוּר!

Traduction

Rather, the Gemara explains why one is liable in the case where he carries the purse. In accordance with whose opinion was this halakha taught? It is in accordance with the opinion of ben Azzai, who said: The legal status of one who walks is like that of one who stops, as each step constitutes a pause between the actions of lifting and placement. Therefore, the initial lifting is not part of the prohibited labor of carrying out. The Gemara infers: But if one throws the object into another domain, what is the halakha? He would be exempt from payment, as the lifting is the start of the prohibited labor of carrying out. If so, let the tanna distinguish and teach the distinction within the case itself, without resorting to the case of dragging and exiting, as follows: In what case are these matters stated? It is in the case of one who walks, so that there is separation between lifting and carrying out, and therefore the theft and the desecration of Shabbat are not simultaneous. However, one who throws is exempt from payment, as liability for carrying out and for theft are incurred simultaneously.

Rachi non traduit

אלא. לא תוקמה כשעמד ואפ''ה חיוב שבת דעקירה לאו מחמת עקירה ראשונה דהגבהה אתיא ליה אלא בעקירת גופו של פסיעה אחרונה כשיוצא מן הבית ובן עזאי היא:

דאמר. בפ''ק דשבת:

מהלך כעומד דמי. ועקירת כל פסיעה הויא עקירה והנחת הרגל היא הנחה הלכך קניה משעת הגבהה וחיוב מיתה בפסיעה בתרייתא קא אתיא ליה:

אבל זורק מאי. הגביהו וזרקו:

פטור. מתשלומין דאתיא ליה חיוב שבת ע''י חיוב הגבהה דתו ליתא עקירה אחריתי:

Tossefoth non traduit

מהלך כעומד דמי. ומעביר ארבע אמות דחייב ברה''ר הלכתא גמירי לה כדאמרינן בהזורק (שבת דף צו:) ולא ילפינן מינה דהתם מקום חיובא הוא אבל בן עזאי מיירי במהלך מחנות לפלטיא דרך סטיו שהוא מקום פטור ובירושלמי פריך לבן עזאי היכי משכחת מעביר ד''א ברה''ר דמיחייב ומשני בקופץ:

אבל זורק מאי פטור ליפלוג וליתני בדידה. משום הכי חשיב זורק בדידה טפי ממגרר משום דבמוציא ובזורק בשניהם בא בהגבהה הקנין קודם שיבא חיוב הוצאה אבל במגרר ההוצאה והקנין באין כאחד:

מְגָרֵר וְיוֹצֵא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא אֵין דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בְּכָךְ. קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers: According to the opinion of ben Azzai, that would in fact be a more appropriate distinction; however, the case of one who was dragging and exiting was necessary for the tanna to teach because it includes a novel element, as it might enter your mind to say that this is not a typical manner of carrying out, and one is not liable to be executed for performing a prohibited labor in an atypical manner. Therefore, it teaches us that this too is a manner of carrying out.

Rachi non traduit

אין דרך הוצאה בכך. ואין כאן חיוב שבת:

Tossefoth non traduit

מגרר ויוצא איצטריך ליה. לעיל דפריך דליפלוג בין לפוש ובין לכתף לא בעי לשנויי הכי משום דלכתף פטור נראה לו חידוש טפי מחידוש דמגרר [ועוד דהכא לא הוי לגמרי בדידה אבל לעיל דהוי ממש בדידה לא שייך לשנויי הכי]:

וּבְמַאי? אִי בְּרַבְרְבֵי — אוֹרְחֵיהּ הוּא. אִי בְּזוּטְרֵי — לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא. אֶלָּא בְּמִיצְעֵי.

Traduction

And the Gemara asks: In what case is this so? If it is in the case of large purses, obviously dragging is its typical manner, and there is nothing novel in this. If it is in the case of small purses, dragging is certainly not its typical manner, and one would certainly not be liable. Rather, it must be referring to intermediate-sized purses. Although they are not always carried out in this manner, since they are sometimes dragged, the novelty is that he is liable for desecrating Shabbat and exempt from the payment.

Rachi non traduit

ובמאי. איצטריך לאשמועינן דדרך הוצאה בכך:

אי ברברבי. כיס גדול שיש בו משוי להגביהו:

אורחיה הוא. לגררו ופשיטא דהוצאה היא:

לאו אורחיה הוא. ואמאי חייב משום שבת:

Tossefoth non traduit

אלא במיצעי. תימה לר''י דבפרק הספינה (ב''ב דף פו. ושם) גבי דברים שדרכן להגביהן אין נקנין במשיכה אלא בהגבהה ופריך מהגונב כיס דבר הגבהה הוא ומשני במידי דבעי מיתנא משמע דאי הוה אמר דבר הגבהה נמי נקנה במשיכה הוה אתי ליה שפיר אפילו בזוטרי ואמאי הא על כרחך לא מצי איירי בזוטרי דא''כ היכי מיחייב לענין שבת בגרירה דאין דרך הוצאה בכך וי''ל דאפשר שיהא דרך הוצאה בכך אפילו בזוטרי כגון שמוציאו דרך מחתרת דדרכו בגרירה ואינו נקנה אלא בהגבהה אי נמי הוה מצי למימר ולטעמיך ולא פריך וכן דרך הש''ס בכמה מקומות:

וּדְאַפְּקֵיהּ לְהֵיכָא? אִי דְּאַפְּקֵיהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — אִיסּוּר שַׁבָּת אִיכָּא, אִיסּוּר גְּנֵיבָה לֵיכָּא. אִי דְּאַפְּקֵיהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד — אִיסּוּר גְּנֵיבָה אִיכָּא, אִיסּוּר שַׁבָּת — לֵיכָּא! לָא צְרִיכָא, דְּאַפְּקֵיהּ לְצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

The Gemara continues: And in this case, to where did he carry out the pouch? If he carried it out from the owner’s private domain to the public domain, there is violation of the prohibition of Shabbat; however, there is no violation of the prohibition against theft, as one does not acquire an item by pulling it into the public domain. If he carried it out from the owner’s private domain to his own private domain, there is violation of the prohibition against theft; however, there is no violation of the prohibition of Shabbat. The Gemara answers: This ruling is necessary only in a case where he carried it out to the sides of the public domain. This is referring to the area in the public domain adjacent to the houses located on its sides, demarcated from the thoroughfare by small pegs and not by a full-fledged partition.

Rachi non traduit

איסור גניבה ליכא. דמשיכה בלא הגבהה קס''ד דלא קניא ברה''ר:

לרשות היחיד. לרשותו שהיתה חצירו סמוכה לחצר הבעלים:

צידי רה''ר. סמוך לבתים שנותנין להלן מן הבתים אבנים ומכשולין להרחיק חיכוך העגלות ומאותן חיפופי ולפנים קרי צידי רה''ר:

Tossefoth non traduit

אי דאפקיה לרה''ר איסור גניבה ליכא. אף על גב דאיכא למ''ד בפ''ק דב''מ (דף י. ושם) דד' אמות קונות לו לאדם אפילו ברה''ר ה''מ גבי מציאה דלא ליתו לאינצויי ובגט משום עיגונא אבל לגנב לא תקינו שיקנו לו ד' אמות:

וּכְמַאן? אִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ — אִיסּוּר שַׁבָּת אִיכָּא, אִיסּוּר גְּנֵיבָה לֵיכָּא! אִי כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לָאו כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ — אִיסּוּר גְּנֵיבָה אִיכָּא, אִיסּוּר שַׁבָּת לֵיכָּא!

Traduction

The Gemara asks: And in accordance with whose opinion is this taught? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said: The legal status of the sides of the public domain is like that of the public domain, there is violation of the prohibition of Shabbat; however, there is no violation of the prohibition against theft. If it is in accordance with the opinion of the Rabbis, who said: The legal status of the sides of the public domain is not like that of the public domain, there is violation of the prohibition against theft; however, there is no violation of the prohibition of Shabbat.

Rachi non traduit

פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעירובין בפרק כל גגות:

לְעוֹלָם כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְכִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ — הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן חִיּוּבָא דְשַׁבָּת, דְּזִימְנִין דְּדָחֲקִי רַבִּים וְעָיְילִי לְהָתָם. אֲבָל לְעִנְיַן מִיקְנֵא — קָנֵי. מַאי טַעְמָא — דְּהָא לָא שְׁכִיחִי רַבִּים.

Traduction

The Gemara answers: Actually, it is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, and when Rabbi Eliezer said: The legal status of the sides of the public domain is like that of the public domain, that applies only with regard to the liability for performing prohibited labor on Shabbat, as occasionally the multitudes crowd and enter there. However, with regard to the matter of acquiring an object, one acquires it by dragging it there. What is the reason for this halakha? It is due to the fact that the public is not typically found there, and acquisition can be effected in a place where the multitudes are not typically found.

Rachi non traduit

דהא לא שכיחי רבים. והוי ליה כסימטא דתיקון בה משיכה:

רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁצֵּירַף יָדוֹ לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה וְקִיבְּלוֹ. כִּדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: יָדוֹ שֶׁל אָדָם חֲשׁוּבָה לוֹ כְּאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. רַב אַחָא מַתְנִי הָכִי.

Traduction

Rav Ashi said: Actually, one is exempt when one dragged the object into the public domain in a case where he joined his hand to his other hand at a height below three handbreadths off the ground and received the purse by passing it from one hand into the other as soon as he brought it into the public domain. This is in accordance with the opinion of Rava, as Rava said: A person’s hand is considered like four by four handbreadths for him. Therefore, an object placed in one’s hand is considered placed with regard to Shabbat, and since his hand is his personal domain he has also acquired the stolen item. Rav Aḥa taught the entire discussion this way, as above.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. מגרר ויוצא דקאמר פטור לעולם ברשות הרבים ודקשיא לך איסור גניבה ליכא:

כגון שצירף ידו. השניה לפחות משלשה סמוך לקרקע ובידו אחת גיררה ונפלה לתוך חברתה וידו קניא ליה:

כדרבא דאמר רבא ידו של אדם חשובה. לענין הנחת שבת כמקום ארבעה על ארבעה וכי היכי דלענין שבת חשוב מקום לענין מיקנא נמי חשוב מקום למיקני כאילו הגביהה למעלה משלשה ומיהו ברשות היחיד לא אגבהה דתיקני ליה מקמי דליתי חיוב שבת עליה וביאתה לרה''ר וקנייתה באין כאחד ולהכי משני כשצירף דלא תיהוי הגבהה ברשות היחיד כדקתני מגרר ויוצא:

רב אחא מתני הכי. כדאמרן דמשיכה ברשות הרבים לא קני ומוקים לה כשצירף ידו וקיבלה לתוכה:

Tossefoth non traduit

רב אשי אמר כגון שצירף ידו למטה מג' וקיבלה וכדרבא. פירש בקונטרס דקאי אמאי דפריך לעיל איסור גניבה ליכא והשתא משני דאיכא נמי איסור גניבה כדרבא וקשה לר''י חדא דמה ענין חשיבות מקום ד' דלענין שבת לקנין ועוד דאין צריך שום ראיה להביא דקניא ליה ידו דפשיטא דונתן בידה אמר רחמנא כדפרישית לעיל ועוד דאמאי לא מוקי אפילו כשצירף ידו למעלה מג' כגון שהאסקופה גבוהה ג' דליכא הגבהה ברה''י והוה מייתי מדרבא אקנין ואשבת ונראה כגירסת הספר שמצא ר''י בן רבינו מאיר בספרי אשכנז דגרס אי נמי כדרבא וכולה מילתא אשבת קאי כשצירף ידו למטה מג' דאע''ג דלא חשיבא לענין שבת הנחה אלא על גבי מקום ד' איכא הכא חיוב שבת כשצירף ידו למטה מג' דלמטה מג' לא בעינן מקום ד' דכלבוד דמי וכמונחת אארעא דמיא אי נמי אפי' צירף ידו למעלה מג' וכדרבא דידו חשובה כד' על ד' ור''ת ל''ג דאמר רבא ידו של אדם אלא וכדרבא ותו לא ואתא לשנויי דמגרר ויוצא איצטריך ליה לאשמועינן דאגד יד לא שמיה אגד ואהא מייתי כדרבא דאמר בהמצניע (שבת דף צב.) דאגד יד לא שמיה אגד ומיירי כשהוא נשאר בפנים והוציא ידו אחת ובאחרת מגרר לתוכה ודוקא צירף למטה מג' דלמעלה משלשה שמיה אגד דבתר גופו גרירא [ולפי' קמא קשה דלשנויא קמא לית ליה דרבא וכולהו מתנייתא דשבת וכן ר' יוחנן (שבת ה.) אתו כרבא]:

רָבִינָא מַתְנֵי: לְעוֹלָם דְּאַפְּקֵיהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִרְשׁוּת הָרַבִּים נָמֵי קָנָה, וְתַרְוַיְיהוּ בְּדִיּוּקָא דְּהָא מַתְנִיתִין קָמִיפַּלְגִי. דִּתְנַן: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת בִּרְשׁוּת בְּעָלִים — פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים וּמֵת — חַיָּיב.

Traduction

Ravina taught otherwise: Actually, it is a case where one carried out the object to the public domain, and in the public domain he also acquires the stolen object by removing it from the owner’s domain, even if he does not transfer it to his own domain. The Gemara comments: And the two of them, Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to the inference of this mishna, as we learned in a mishna (Bava Kamma 79a) with regard to one who stole an animal: If he was pulling the animal and exiting, and it died in the domain of the owner, the thief is exempt from payment because he did not yet acquire the animal and therefore did not assume liability for its death through circumstances beyond his control. If he lifted it or took it out of the owner’s domain, thereby acquiring the animal, and it died, the thief is liable to pay its value because it died in his possession.

Rachi non traduit

היה מושכו. בגונב בהמה ברשות בעלים קאי בפרק מרובה:

ומת. השור:

ברשות הבעלים פטור. הגנב מלשלם כלום דלא קני להתחייב באונסין:

הגביהו. אפי' ברשות הבעלים:

הא הוציאו. כל היכא דאפקיה ואפי' לרה''ר:

Tossefoth non traduit

וברשות הרבים נמי קנה. והא דאמר בהמוכר את הספינה (ב''ב פד:) דאביי ורבא דאמרי תרוייהו דמשיכה לא קניא ברה''ר אומר ר''י דלא פליגי אדרבינא דהכא דהא דקאמר דקני היינו לענין להתחייב באונסין אבל אינו קונה שיהא שלו לגמרי וריצב''א נראה לו דפליג דהא במרובה (ב''ק דף עט. ושם) גבי נתנה לבכורות בנו דקתני סיפא איכא נמי למידק כמו שמדקדק כאן והתם לענין משיכה דקנין איירי ללשון ראשון שפי' שם בקונט' ואפילו ללשון שני הא מוכח התם בגמ' (דף סה.) שאין לגנב להתחייב אלא במשיכה הראויה לקנין:

רָבִינָא דָּיֵיק מֵרֵישָׁא, רַב אַחָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא. רָבִינָא דָּיֵיק מֵרֵישָׁא: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת בִּרְשׁוּת בְּעָלִים — פָּטוּר. טַעְמָא דְּמֵת בִּרְשׁוּת בְּעָלִים, הָא הוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים וָמֵת — חַיָּיב. רַב אַחָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא: הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ. הוֹצָאָה דּוּמְיָא דְּהַגְבָּהָה: מָה הַגְבָּהָה — דְּאָתֵי לִרְשׁוּתֵיהּ, אַף הוֹצָאָה נָמֵי — דְּאָתֵי לִרְשׁוּתֵיהּ.

Traduction

Ravina inferred his conclusion from the first clause of the mishna, and Rav Aḥa inferred his conclusion from the latter clause. Ravina inferred his conclusion from the first clause: If he was pulling the animal and exiting, and it died in the domain of the owner, the thief is exempt from payment. The reason that the thief is exempt is that the animal died in the owner’s domain; by inference, if he took it out of the owner’s domain and it died, he is liable because the thief acquires the item by its very removal from the owner’s property, even to the public domain. Rav Aḥa inferred his conclusion from the latter clause of the mishna: If he lifted it or took it out of the owner’s domain, he is liable. Based on the juxtaposition of the two, taking the animal out is similar to lifting it: Just as lifting is an act of acquisition through which the animal comes into his domain, so too, taking it out is referring to a case where it comes into his domain.

לְרַב אַחָא קַשְׁיָא רֵישָׁא, לְרָבִינָא קַשְׁיָא סֵיפָא! רֵישָׁא לְרַב אַחָא לָא קַשְׁיָא? כַּמָּה דְּלָא אָתֵי לִרְשׁוּתֵיהּ, רְשׁוּת בְּעָלִים קָרֵינָא בֵּיהּ. סֵיפָא לְרָבִינָא לָא קַשְׁיָא: הוֹצָאָה דּוּמְיָא דְּהַגְבָּהָה לָא אָמְרִינַן.

Traduction

The Gemara observes: For Rav Aḥa the first clause of the mishna is difficult, while for Ravina the latter clause is difficult. The Gemara answers: The first clause is not difficult for Rav Aḥa, as he could explain it as follows: As long as the animal has not come into one’s domain, even if it has left the owner’s property, we continue to call it the owner’s domain. Similarly, the latter clause is not difficult for Ravina, as in his opinion we do not say: Taking the animal out is similar to lifting it. Therefore, the mishna’s ruling is that the thief acquires the animal merely through its removal from the owner’s property.

הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו כּוּ'. וּרְמִינְהוּ, אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה.

Traduction

§ The mishna continues: Similarly, one who has forced relations with his sister, i.e., he rapes her, or with his father’s sister, or with his mother’s sister, or with his wife’s sister, or with his brother’s wife, or with his father’s brother’s wife after they divorced, or with a menstruating woman, there is a fine paid. And the Gemara raised a contradiction from the following mishna (Makkot 13a): And these people are flogged: One who has relations with his sister, or with his father’s sister, or with his mother’s sister, or with his wife’s sister, or with his brother’s wife, or with his father’s brother’s wife, or with a menstruating woman. Anyone who intentionally has relations with any of these women is punished with lashes.

Rachi non traduit

אלו הן הלוקין. אם התרו בהן:

Tossefoth non traduit

ורמינהי אלו הן הלוקין הבא על אחותו. ארישא דמתניתין הוה מצי למיפרך דקתני הבא על הממזרת יש לה קנס והתם קתני דלקי עלה אלא נטר הכא עד הבא על אחותו למיפרך מרישא דמתניתין דהתם דחייבי לאוין שנויין שם בתר חייבי כריתות והיה צריך להביא כל המשנה עד הבא על הממזרת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source